<h1>ספר החינוך מצוה שע"ח</h1>
<h2>דף לג:</h2>
שנצטוו הכהנים שיברכו ישראל בכל יום, שנאמר [במדבר ו'] כה תברכו את בני ישראל אמור להם. משרשי המצוה שחפץ השם בטובו הגדול לברך עמו על יד המשרתים החונים תמיד בית יי' וכל מחשבתם דבקה בעבודתו ונפשם קשורה ביראתו כל היום, ובזכותם תחול הברכה עליהם ויתברכו כל מעשיהם ויהי נועם השם עליהם. ואל תתמה לאמור ולו חפץ השם בברכתם יצו אתם את הברכה ואין צורך בברכת הכהנים, כי כבר הקדמתי לך פעמים רבות כי בכח הכשר מעשינו תחול הברכה עלינו, כי ידו ברוך הוא פתוחה לכל שואל בהיותו מוכשר ומוכן לקבלת הטוב. ועל כן כי בחר בנו מכל העמים ורצה שנזכה בטובו הזהירנו וצונו להכין מעשינו ולהכשיר גופנו במצוותיו להיותינו ראוים אל הטוב, גם צונו בטובו הגדול לבקש ממנו הברכה ושנשאל אותה על יד המשרתים הטהורים כי כל זה יהיה זכות לנפשותינו ומתוך כך נזכה בטובו. מדיני המצוה מה שאמרו זכרונם לברכה [מגילה כ"ג ע"ב] שאין הכהנים נושאים כפיהם אלא בעשרה, והכהנים מן המניין. וכיצד היא נשיאות כפים, בשעה שיגיע שליח צבור לעבודה, כלומר כשירצה להתחיל בברכת רצה, כל הכהנים העומדים בבית הכנסת עולין לדוכן ופניהן למול ההיכל ואחוריהם כלפי העם, ואצבעותיהם כפופות על כפיהם עד שישלים שליח ציבור ברכת הודאה, ואחר כך מחזירין פניהן כלפי העם ופושטין אצבעותיהם ומגביהין ידיהן כנגד כתפיהם, ומתחילין יברכך ושליח ציבור מקרא אותן מלה מלה, שנאמר אמור להם, והם עונין אחריו בקול נאה, וכשמשלימין פסוק ראשון כל העם עונין אמן, וכן בפסוק שני ושלישי. וכשישלימו הג' פסוקים מתחיל שליח ציבור בשים שלום וגומר, והכהנים מחזירין פניהם כלפי הקודש וכופתין אצבעותיהן ועומדין שם בדוכן עד שיגמור ברכת שים שלום וחוזרין למקומן. ומנהגינו היום שהכהנים אינן עולין בדוכן אלא עומדין לפני הארון ועושין כסדר שכתבנו. וקודם שיחזירו פניהם לברך העם מברכים ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם אשר קדשנו במצוותיו וצונו בקדושתו של אהרן וצוונו לברך את עמו ישראל באהבה. וכל פינות שיהיו פונין כגון חזרת פניהם לציבור או להיכל יהיו לעולם דרך ימין. וששה דברים מונעין מן הכהנים נשיאות כפים, הלשון והמומין והעבירה וטומאת הידים והשנים והיין. וביאור דברים אלה עם יתר פרטי המצוה הכל מבואר בפרק אחרון ממגילה ותענית ובשביעי ממסכת סוטה. ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן בכהנים, כי עליהם מצוה זו לברך את ישראל, ובשחרית ובמוסף ובנעילה חייבין לברכם, אבל במנחה של כל יום אין שם נשיאות כפים מפני שבמנחה כבר סעדו כל אדם ויש שם חשש יין ושכור אסור בנשיאות כפים, אפילו במנחת תענית גזרו זכרונם לברכה אטו מנחה של כל יום, וכדפסק רב נחמן בפרק בתרא דתענית [כ"ו ע"ב], אבל אמרו שם אלא האידנא מאי טעמא פרסי ידייהו כהני במנחתא דתעניתא הואיל וסמוך לשקיעת החמה מצלו לה כתפילת נעילה דמיא.
